top of page
תאוריית ההתקשרות
תאוריית ההתקשרות ( Attachment Theory) היא תיאוריה שפותחה על ידי ג'ון בולבי, פסיכואנליטקאי בריטי בשנים 1969-1982, יחד עם שותפתו האמריקאית מרי איינסוורת'. זוהי אחת התאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות. התאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד להורה המטפל בו במהלך שנות חייו הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית.
תאוריה זו מבוססת על ההנחה שבנפש התינוק טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק.
אף על פי שבולבי התמקד במערכת היחסים של תינוקות והמטפלים בהם, הוא ציין כי סגנון ההתקשרות מאפיין את החוויה האנושית לאורך כל חייו של הפרט. המודלים המנטליים שהתינוק מפתח יהיו אחראיים בבגרותו להמשך קיומם של נטיותיו ההתנהגותיות המוקדמות. הם ישפיעו על יצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרים זוגיים בפרט, וכן על ציפיות המבוגר מעצמו ומהעולם. הם יהוו "אבני בנין" שיקבעו את סגנון ההתקשרות שלו כבוגר.
תיאוריית ההתקשרות מספקת מסגרת להבנת הצרכים הבסיסים של ילדים במערכת יחסים.
מעגל הבטחון הינה מפה ידידותית למשתמש על מנת ללמד את תיאוריית ההתקשרות להורים.
כאשר ילדים מרגישים בטוחים, מערכת החקירה והסקרנות שלהם מתעוררת, והם זקוקים לתמיכה(מילולית ולא מילולית) על מנת לחקור.
כשהם חוקרים, לעיתים הם זקוקים שההורה ישגיח עליהם, לעיתים הם זקוקים לעזרה ולעיתים הם זקוקים לכך שההורה יהנה איתם.
כשהם חקרו דיים, (או אם הם התעייפו, לא רגועים, או מרגישים לא בטוחים בסיטואציה) הם זקוקים שההורה יקבל אותם בברכה.כשהם חוזרים, הם זקוקים לכך שההורה ינחם, יגן, יהנה מהם, ויעזור להם לארגן את רגשותיהם.
כשהילד נרגע ומערכת ההתקשרות הושתקה, הם פנויים לצאת שוב לחקירה.
בלב התוכנית עומדת המטרה לסייע להורים לפתח כישורי התבוננות ולדעת לזהות ולהבדיל מתי מופעלת מערכת החקירה ומתי מופעלת מערכת ההתקשרות וכן לדעת לזהות את הצרכים היחודיים בתוך כל מערכת.
עם הבנה ברורה של תיאוריית ההתקשרות ופיתוח יכולת התבוננות, ההורים יכולים לדייק את תגובותיהם על מנת לקדם עוד יותר התקשרות בטוחה
bottom of page